אי הרשעה

ככלל – הרשעה הינה קביעה של אשמה פלילית בהליך בבית משפט. הכלל המנחה את בתי המשפט הוא כי מי שביצע עבירה פלילית והוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין. כמו כן, הרשעה פלילית מטילה על המורשע אות קלון ויש לכך השלכות שונות בהשתלבותו בקהילה ובעבודה.

 

עם זאת, ישנם מקרים בהם ניתן יהיה לסיים את ההליך הפלילי בהימנעות מהרשעה, על אף ביצוע העבירה. משמעות הדבר היא לאפשר לנאשם מגוון אפשרויות לחיות חיים נורמטיביים והתפתחות ראויה בקהילה שתהיה בהתאם לכישוריו.

 

סוגיית אי הרשעה מעוגנת בסעיף 192א' לחוק סדר הדין הפלילי הקובע כי, "הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין, רשאי הוא לבטל את ההרשעה". ככלל העונשים הצפויים כאשר בית המשפט מחליט על אי הרשעה הם: צו מבחן, שירות לתועלת הציבור או התחייבות להימנע מביצוע העבירה.

 

אי הרשעה הינה חריג לכלל בו בית המשפט מרשיע אדם שנמצא אשם בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בית המשפט, בע"פ 2083/95 תמר כתב נ' מדינת ישראל, קבע כי בהתקיים שני תנאים מצטברים ניתן להימנע מהרשעה:

 

1. הרשעת הנאשם תפגע קשות בשיקומו.

 

 2. אי הרשעת הנאשם לא תפגע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים.

 

לצורך הוכחת עמידה בתנאים אלו יש להביא מסמכים המעידים על היותו של אדם נורמטיבי ועל הנזק שעלול להיגרם לנאשם אם יורשע בפלילים. כך למשל, ניתן להציג מסמכים המלמדים על כך שמקום העסקתו של הנאשם, המותאם לכישוריו, עלול לפטרו בשל רישומו הפלילי.

 

בהקשר זה ובמסגרת תיק שהיה בניהול המשרד, הואשמה לקוחה בעבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה והתחזות לאחר במטרה להונות. במהלכו של ההליך, ניתנה הסכמת התביעה לסיום ההליך באי הרשעה נוכח נימוקים ומסמכים המצדיקים בתיק זה את סיום ההליך באי הרשעה ובשעות שירות לתועלת הציבור. אי לכך, סיום ההליך בדרך זו אפשר ללקוחה לחזור לשגרת חיים נורמטיבית ובאפשרות ראויה להתפתח בקהילה בהתאם לקישוריה.

 

סיכומו של דבר, הרשעה בפלילים גורמת לאדם נזק משמעותי בהשתלבות בקהילה, בעבודה וכמובן פוגעת בשמו הטוב. עמידה בתנאים המפורטים לעיל יכולה להביא לסיום תיק בהימנעות מהרשעה ולחסוך נזקים רבים. 

מאמרים