חנינה והקלה בעונש

 

סמכות החנינה וההקלה בעונש נתונה לנשיא המדינה ומעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה. זוהי סמכות בעלת אופי ייחודי שהופקדה בידיו של נשיא המדינה משום שרואים אותו כשומר חסד, הדוחה בנדיבות לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים ומעניקה לו שיקול דעת רחב לצורך קבלת ההחלטה.

 

בהקשר זה, קיימים מספר סוגי חנינות:

 

 

חנינה גורפת לעומת חנינה קצובה – חנינה גורפת מבטלת את העונש וגם את ההרשעה בעבירה שהובילה לעונש. לעומתה, חנינה קצובה היא קיצור עונשו של אדם. חנינה קצובה יכולה להינתן גם לנאשם שנגזר עליו עונש מאסר עולם, באופן שייקצב עונשו, כך שיעמוד על 30 שנות מאסר לכל היותר.

 

 

חנינה לאדם לעומת חנינה לקבוצה – סמכותו של נשיא המדינה מוגבלת לחנינה פרטית, הסמכות להענקת חנינה קבוצתית נתונה לכנסת.

 

 

חנינה מראש לעומת חנינה בדיעבד – חנינת אדם מורשע משנה מערכי זכויות וחובות, לעומת זאת חנינת אדם לפני שהורשע מפקיעה אותו מגדר כוחות בית המשפט.

 

 

משרדנו ייצג לא פעם לקוחות בבקשות חנינה לנשיא המדינה אשר התקבלו בהצלחה. לדוגמה, המשרד הגיש בקשת חנינה בשמו של לקוח מבוגר שהיה נתון מצב רפואי קשה ונשקפה סכנה מוחשית חייו. בקשתו התקבלה, עונשו הומר ממאסר בפועל בן 9 חודשים ל-6 חודשי עבודות שירות. דוגמה נוספת, המשרד הגיש בקשת חנינה בשמו של לקוח בעקבות הרעה משמעותית במצבו הרפואי, בקשתו התקבלה, עונשו קוצר משמעותית מ-24 חודשים ל-17 חודשים.

 

סיכומו של דבר, כל אדם יכול ורשאי לפנות לנשיא המדינה בעצמו או באמצעות מיופה כוח: עורך דין או בן משפחה מדרגה ראשונה, ולבקש כי תבחן בקשתו לחנינה והקלה בעונש. כמו כן, כל אדם רשאי להביע את תמיכתו או התנגדותו במתן חנינה ופנייתו תישקל על ידי הנשיא בעת תהליך קבלת ההחלטה בנוגע לחנינה. לפיכך, מומלץ להיעזר בשירותי עורך דין פלילי בעל נסיון בתחום שכן ההליך כרוך בביורוקרטיה מסועפת.

 

מאמרים